<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן נ"ו</h1>
<h2>דף עא:</h2>
וששאלת על המשכון של גוי שהלך ישראל ולוה עליו מישראל אחר בריבית על שם הגוי כך נראה בעיני שיש בו איסור דקיימ' לן שאין שליחות לגוי לא שנא אינהו לדידן לא שנא (אינהו) [אנן] לדידהו ואין בו היתר אלא לענין זה שיאמר לו ישראל המלוה לישראל חברו קבל אתה אלו הפשוטים ותהיה אתה שלוחי להלוותם לאותו גוי כדי שיהא אותו ישראל המקבל שלוחו של ישראל זה ושלוחו של אדם כמותו ואעפ"כ נהגו רבים כך במקומות הללו לקבל סתם ולהלוות סתם ואין רוח חכמים נוחה מהם אבל אין כדי להפקיע הרבית הואיל ולא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה וגוי אינו סומך על ישראל מה שיתן לו הגוי מרבית יקבל הימנו ומסתמ' אמרינן כיון דשניהם יודעי' דלצורך גוי הוא מותר לקבל הרבית [ואינו ענין למה שאמרו] אבל אתה נעשה ערב ערב למאן אילימא כו' והתם דיניה דגוי בתר ערבא אזיל אבל הכא שווייה הך גוי שליח להאי ישראל למיזף מישראל חבריה ולהכי שרי למישקל רבית מגוי אבל שורת הדין לעשות [את הישראל שליח בהדיא וכן יעשה] לחיים ולשלום בקרב ישראל אמן. סליקו להו תשובות שה(ו)שיבו לר' יצחק ב"ר יצחק.
